align='left'

קרול גיליגן: אז אתה יודע, התיאורים האלה של בנים כאילו הם לא בזוגיות, או לא רגשיים, אני מתכוון, הם כבויים כמו התיאור של בנות כאילו אין להם תחושת עצמיות. ומה שמדהים זה שאנשים באמת חוזרים על זה, אתה יודע, ש'נשים מרגישות וגברים חושבים'. ובכן, זאת אומרת, אם הם היו חושבים על זה שתי דקות הם היו מבינים שזה אחד הדברים היותר אבסורדיים שאתה יכול להגיד, כי גם גברים מרגישים וגם נשים חושבות.

אז למה אנשים אומרים את זה? כלומר, זה פשוט מאוד מרתק אותי. אתה יודע, אנחנו אומרים דברים שהם באמת כל כך מטופשים מבחינה פסיכולוגית. 'לגברים יש שכל ולנשים יש גוף', זה עוד דבר אבסורדי לומר. לנשים יש שכל ולגברים יש גוף, אז זה הזמן שבו אתה רואה מה קורה סביב המגדר ואיך זה מוביל אנשים לסוג של טיפשות אמיתית. להגיד דברים שאם הייתם חושבים עליהם במשך שתי דקות, לא הייתם אומרים.

אל וו.: זה גורם לגברים ולנשים להיות אויבים גם בהרבה מצבים, מה שבאמת בסופו של דבר מתערב במערכות יחסים.

CG: שלא לדבר על איך זה, אתה יודע, עולה לכל העולם. אבל השני הוא ש'לגברים יש אני ולנשים יש מערכות יחסים', כאשר, שוב, אם אתה חושב על זה לרגע, אם אין לך עצמי או קול, אתה לא במערכות יחסים, אז אתה לא יכול לנהל מערכת יחסים אם אין לך דרך לבטא את עצמך, בעצם, כי אחרת מי נמצא במערכת היחסים? וזה היה נפלא לשמוע בנות אומרות שבעצם, זאת אומרת, זה כל כך ברור שהן יודעות את זה ואז הן...

או, אם אתה אומר שלגברים יש עצמיות אבל אין להם מערכות יחסים אז אתה קורא, למשל, את ההקדשות של הספרים שלהם, אתה יודע, 'לעולם לא יכולתי לכתוב את הספר הזה אלמלא אשתי'. ו, בלה, בלה, בלה, ואז אתה חושב, נכון, כי היה תא תהודה ענק סביב הבחור הזה שעודד את הקול שלו וסיפק לו הרבה תהודה וכך, אתה יודע, אבל אז, ובכן זה אותו הדבר.

אתה מחלק את בני האדם לשתי הנפיחות הלא קוהרנטיות האלה, ואז אתה אומר שזה איכשהו איך הם גברים ונשים וזה שקרי לחלוטין עבור שניהם. אז זה נראה לי - זה המקום שבו אני חושב שהפסיכולוגיה היא קריטית לכל השיחה הזו על גברים ונשים כי זו הייתה שיחה כל כך שקרית.

הזמינו את ראיון ה-DVD המלא:

חברה, מערכות יחסים והנאה

ב-DVD זה, ד'ר קרול גיליגן מתייחסת למגוון נושאים כולל פמיניזם, פטריארכיה, מערכות יחסים, הנאה, הורות ופסיכותרפיה. היא מפריכה מיתוסים בנוגע לפמיניזם שפשטו הן בשיח המקצועי והן בתקשורת הפופולרית בשלושת העשורים האחרונים, ומתארת ​​כיצד 'פטריארכיה יוצרת שבר בנפש, ומפרידה את כולם מעצמם'. היא דנה במערכות יחסים ובהורות, כולל הדינמיקה של יחסי אם-בן ואם-בת. לבסוף, ד'ר גיליגן מתייחס לדילמת ההנאה, וקובע ש'הנאה היא משחק ראשון במחזה שנגמר רע'. כשהיא מדגישה את חשיבותו, היא מתארת ​​כיצד אנשים מתגוננים לעתים קרובות מפני כאב בכך שהם לא מרגישים הנאה.